עברתי פאזה! החלפתי קהל תלמידי תיכון של 35 שנה- בקהל של מועדוני קשישים. ואתם יודעים מה? אני נהנית לא פחות ואולי יותר! מסטטוס של מורה לאנגלית מגישה לבגרות- לסטטוס של סופרת מספרת…מגישה שעת סיפור למבוגרים!
.מספרת לקהל אינטליגנטי וצמא דעת איך כתבתי את ספרי- "שדה הנשיקות האדומות – סיפורים רומנטיים" בהשראת ציורים של חבריי.
כל סיפור בספר- והציור ששימש לו השראה. הקהל מקשיב בדריכות ושואל שאלות מאתגרות ברוח מפרגנת ואוהדת. ביום חמישי שעבר (5.9.19) נהניתי מכל רגע במועדון הקשישים "ביתנו" בגני תקווה!
כשקראתי לפניהם את הסיפור "תכשיטי מזל" והצגתי את הציור הסוריאליסטי ששימש לי השראה, עזבו כולם את משחקי הברידג' שלהם והצטופפו סביבי בשקיקה תוך קריאות "שקט!!תנו לשמוע!!"….
זקנים? לא ראיתי כאלה… אוסף נשמות צעירות ותוססות עטף אותי והבהיר לי מה שכבר ידעתי בלבי מזמן: כשרואים נשמה צעירה- לא רואים את הגוף המחובר אליה. זה לא רלוונטי. לצערי צילום חברי המועדון אסור, אז תיאלצו להאמין לי – קשיש זה הצעיר החדש!
תודה לז'נה בר, מנהלת המועדון שאפשרה לי חוויה מרנינה!
אלומה בשדה Alumma's field 
כל הכבוד אחותי המוכשרת!!! 🙂
אהבתיאהבתי